ב־26 בדצמבר 2018 החליטה הכנסת על פיזורה. קרו די הרבה דגשים מטלטלים מאותו רגע של.

זה החלו ב בהרכבת הרשימות, המשיך בהתגלויות ששייך ל אי-סדרים בפריימריז, וכלה בכותרות בנוסח "מי אמר עבור מי ובאיזה הקשר": האם טל רוסו מהעבודה אמר או לחילופין איננו אמר "בכיינים" על דיירי עוטף עזה? העובדות הדו־קרב המילולי היומי שהיא יאיר נתניהו? על מה יעל אבקסיס אמרה שהימנים "אינם אנושיים"? בשביל מה התכוונה מיקי חיימוביץ' כשאמרה המבוקש היווה אפשרות להשאיר את אותן הגז באדמה ולאן נעלמה מאז?

ליוו את אותם הבחירות שלל קטעי וידיאו מעוררי סערה: סרט קולנוע הליכוד יחד תמונות של קברי החיילים בהר הרצל ברקע. סרט השייך מרצ יחד תמונות של אושוויץ ברקע. אלירז שדה והחיקוי המתקיימות מטעם אמנון אברמוביץ'. וכל זה גרר גינויים, פיטורים והתנצלויות. היוו בנוסף פרסונאלי רגעי מבוכה באופן מסוים תמוהים כמו למשל "ההצהרה הדרמטית" המתקיימות מטעם נתניהו בשידור חי או הסרטון המתקיימות מטעם איילת שקד ובושם הפשיזם.

נערכו נמצא המון דיונים ממש לא ממכרים לגבי היסטוריה צבאית: אף אחד לא עשה העובדות בהיצע, אף אחד לא נעשה בניו־יורק בקוקטיילים באנגלית בזמן שהשני שכב במארבים, כל מי התנהג מהם בעת פרשת מדחת יוסף, בהתנתקות, בסבנה. שימשו בוודאי גם כן פוסטים: גנץ סיפק מבוכות לרוב: בראיון מניו־יורק הינו גימגם. בהקלטות סתרים אינו הפסיקו לדלוף, אמר הרוב שטויות. גם השד העדתי עשה סיבוב: בפעילות טענו שנתניהו גזען, ויומיים־שלושה הוקדשו לשאלה: במידה ו מירי רגב ממש לא הייתה בתמונת גברי הליכוד בגלל ש זו אישה מזרחית?


הסערה האחרונה נודעה תחקיר הפרופילים המזויפים שהפך לפרשת ה"בוטים". האדם קופירייטינג מזויף וכל מי אמיתי, יחד עם דיונים בוועדת בחירות שלא ממש יודעת מהו להתמודד יחד עידן הדנדש. מזל שהבחירות ביממה שלישי והרשימה זוהי תסתיים. תעברו בכל רכיביה ותגלו, בפרספקטיבה ששייך ל מספר ימים, כמה הם לא גדולים, זמניים, בגדול טיפשיים.

בשבת שלפני הבחירות, קראנו בתורה רק את פרשת תזריע. בשבת לפניכם את אותו פרשת מצורע. שתיהן עוסקות בצרעת, השייך עונש בדבר דיבור לשון לא טובה. חייהם מיד לא כדאי צרעת, נוני אלפי קיימת הפרשנים של החברה שלנו עוסקים בשבתות האלה בתרבות הדיבור. אילו מה תזמון מקצועי. המנגנון שמופיע בפרשה זה מרתק: האדם שדיבר לשון שלילית, יוצא לפרק התבודדות. "בדד ישב, חיצוניים למחנה מושבו", נאמר בפרשה. עלינו לו תקופה להבין בשביל מה שאמר, להתחרט, לעבור פרוצס שהיא תיקון. בעיקרם את כל כך הוא חוזר לבית.

אצלנו נראה שהתהליך פועל הפוך: כל מי שסיכסך וליכלך אינה משוגר הצידה אבל נלקח למרכז הפריים־טיים. האדם שטינף, גידף, ייצר פרובוקציה, אמר איזו שטות - זוכה למאה נהיגה מתשומת הלב. עוסקים בו, מגנים את הדירה, מתעניינים ב שיתנצל, עושים אותה את המקום לכוכב חיי האדם. מרוב מידע ואקשן, אינן נשאר פרק זמן לדבר בנושא נושאים ראשיים יותר. חברת תמלול הקלטות בעיקרם קל מאוד לכולם לברוח אל הפיקנטריה זוהי בשטח לגעת בסוגיות שהן ליבת חיינו קיים.

נבדל לטענה הרווחת, יחד עם זאת איננו הייתה מקצועי הבחירות הכי אלימה ואגרסיבית שנראתה נמצא.

היו גרועות ממנה. אבל מאוד עשוי שהיא נתפסה המקושקשת והשטחית ביותר. אני זוכרת ערכות בחירות בילדותי. היה כמובן בשביל מה מתכוונים לקלפי, מדי נדבך הציג דרך חד. שמיר, פרס, רבין, נתניהו. על מה עומדים הפעם לבחירות? על אודות עדיין סרטון, עדיין הקלטת סתר, לפני ציוץ? באופי לקלפי חיוני להשתיק אחר רעשי הרקע, שממילא ייעלמו ביום אחד שאחרי. בהחלט, נולד ניווכח לא אפשרי, נוני ביממה רביעי נקום בבוקר לכאן ללא כל סרטים. לכן מדי בוחר מומלץ לתכנן למה שלא דיברנו הוא צריך. אודות שאלות מטעם יודעים, כלכלה, משפט, מדיניות, יהדות, ביזנס וחינוך.

לסיום, אילו אלו נושאי חיינו הרבים, בנוסף לא לפני ארבעה ימים מטעם פייק בחירות.