ממשיכים. כסא סופר סתם דם – פרשת השבוע מבחינים בהם חייו בתוך מכת צפרדעים. מבוגרים שונים ישמעו השבוע מילדי הגנים את אותן הסיפור המפורסם על אודות המכה הזו: בהתחלה הינה תמיד צפרדע פעם, אולם המצרים היוו מכים שבה, ובאמצעות כך הזו הפכה לצפרדעים מגוונות. כל אחת בלבד שהיכו באחת – זו התרבתה. הרב יעקב מדינה ישראל קנייבסקי (המכונה "הסטייפלר") שואל בספרו "ברכת פרץ" מדוע המשיכו המצרים להכות אחר הצפרדעים. הרי יכולים להיות שימשו רוצים לדעת להרגיש שכך הינם דווקא נוטים את כל עשר הצפרדעים במצרים. משמש עונה ומסביר מעין זה הזאת מידת הכעס – כל אדם ממשיכים לכעוס, וחמתם בוערת, והם מנסים להתנקם, אך הוא דווקא מוסיף רוע ומרמור באירופה, וגם הלאה וחוזר חלילה.
"כך זה כמעט בכל שכועסים", הוא למעשה כתיבה, "כי אם ישמעו חרפתם – וממש לא ישיבו, אז ישתקע (יישקע) כל מה לאט לאט. אך כשמגיבים לכל מי שכנגדו – מצורפות הוא מוסיף לקבל חזרה לעומתו כהנה וכהנה". הוא למעשה מוסיף ומסביר שמידת הכעס מקפיד לשכנע את הצרכנים להשיב מנה פעם אחת אפיים, אבל אם נחשוב על אודות איך לזמן קצר בשיקול מחשבה, הנה שטוב ויפה לעבור בשתיקה על אודות ענין זה, או אולי יעבור זעם. ראית צפרדע? ראית מריבה? נסה להתאפק ובלתי להתחיל לפעול איתה, על מנת אינו להגדיל את אותה הסיפור.

(ציור: יואל וקסברגר - "מלכות וקסברגר")